#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה קבעו לומר פרשת התמיד?	"לאחר החורבן מי שעוסק בפרשת הקרבנות מעלה עליו כאילו הקריבום (גמ&#x27; מגילה ל&quot;א ע&quot;ב, טור)"	סימן מח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה ראוי לומר פרשת התמיד?	"דוקא בבית הכנסת דהוי כמקדש מעט (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; א&#x27; ד&quot;ה ופרשת עולה, מ&quot;ב דרשו)"	סימן מח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר המערכה?	נוהגין לומר הסדר דאביי אליבא דאבא שאול דס&quot;ל דם התמיד היה מפסיק בין הנרות, אע&quot;פ שהרמב&quot;ם פסק כהרבנן דס&quot;ל דהקטורת מפסיק (ב&quot;י)	סימן מח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להבין מה שהוא אומר?	"כן, דהא דאמרינן כל העוסק בפרשה וכו&#x27; היינו דוקא אם מבין עניניה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן מח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד לפרשת הקרבנות?	"המג&quot;א (ריש הסימן) סבר כן, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא חולקים על זה, ומ&quot;מ כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ריש הסימן) דראוי לעמוד כיון שאומרה בציבור בקול רם (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והערוה&quot;ש (סי&#x27; א&#x27; סעי&#x27; כ&quot;ו) מחדש דכהן צריך לעמוד ולא לוי וישראל."	סימן מח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הציבור אומרים רק פרשת התמיד ולא סדר המערכה?	"יקראנה לבדו בביתו, ואם לא יכול לשתוק בביהכ&quot;נ יכול לומר פרשת התמיד עוד הפעם בציבור (טור, רמ&quot;א, שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27; וד&#x27;) [ולרווחא דמלתא יכוין בקרייה שניה לקרות בתורה משום חשש בל תוסיף (טור)] "	סימן מח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח של היהי רצון?	"לא יאמר הקרבנו או הקרבתי אלא כאילו קרב (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן מח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לנענע בשעת תפילה ולימוד?	"הדרכ&quot;מ הביא מהאבודרהם להתנענע בשעת הלימוד [דתורה כאש ואש תמיד מתנועע (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)], והביא מרקנטי שינענע בשעת התפילה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מרמ&quot;ע מפאנו דאין לנענע בתפילה אלא בפסד&quot;ז, ובעשרה מאמרות איתא דיש נוהגין לנענע בנחת בחתימת הברכות לבד, והמהרי&quot;ל היה מנענע לפניו ולאחריו [וביאר החת&quot;ס ע&quot;פ הגמ&#x27; בתענית כאשר ינוד הקנה במים אפי&#x27; כל הרוחות שבעולם אין מזיזין אותו ממקומו], ולמעשה מסיים המג&quot;א ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד ובלבד שיכוין (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), אבל לא יהפך רק ראשו ימין ושמאל דרך גאוה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב שם)"	סימן מח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים הפסוקים דקרבנות 1) של שבת 2) של ר&quot;ח 3) של רגלים?	"1) נהגו באשכנז לקרותו, והשיג עליהם ספר המנהיג האיך נזכרים המוספים קודם תפילת שחרית [שהוא כנגד התמיד], ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הרי כבר אמר פרשת התמיד ואם תחשב אמירת הפסוקים להקרבה גם אמירת הפסוקים דתמיד נחשבו להקרבה (והב&quot;ח כתב דזהו נמי כוונת הטור בדחייתו). והכל בו סבר דיש לומר פסוקים אלו בשבת כיון דאין קורין בהם בתורה, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ב) הביא מהאריז&quot;ל דאין לומר שום פסוקים אחר פרשת התמיד. 2) הוי כמו הפסוקים דשבת, אבל בהא כתב הכלבו דכיון דקוראים בה בס&quot;ת ל&quot;צ לקרותם אחר פרשת התמיד, אבל הרמ&quot;א מיישב המנהג אשכנז דרצו לפרסם שהוא ראש חודש [והערוה&quot;ש (סי&#x27; רפ&quot;א סעי&#x27; ב&#x27;) כתב דאומרים הפסוקים בר&quot;ח משום דלאו כולי עלמא באים לביהכ&quot;נ בימות החול ואין שומעין קריאת התורה] 3) אין קוראים בה, והב&quot;י ביאר מפני שאין רגילין בה ויבואו לטעות [וס&quot;ל דאפי&#x27; בתפילה אין אומרים הפסוקים], ולפי הכלבו נמי אין לאומרה דקוראים בה בס&quot;ת וליכא טעם לפרסמה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {ולמעשה, משמע דנכון לומר פרשת שבת ור&quot;ח ולא רגלים, ולפי האריז&quot;ל אין לאומרם כלל}"	סימן מח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מזכירים הבזיכין בשבת?	"תי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;, וסי&#x27; רפ&quot;א סעי&#x27; ג&#x27;) כיון דקריבין אחר חצות לא קבעוה בתפילה כלל {דקיי&quot;ל מוספין קודמין לבזיכין}"	סימן מח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עיין בשע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) דמאריך בנוסח דפיטום הקטורת"		סימן מח סעיף א		
